החלטה בתיק מ"ת 27513-12-11

כנגד המשיב הוגש כתב אישום, ת"פ 27481-12-11, בו מואשם המשיב בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה והחזקת סכין שלא כדין, לפי חוק העונשין, התשל"ז - 1977. ביחד עם כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. בקשה זו היא הבקשה שבפני.

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 23.11.11, סמוך לשעה 00.15, רכב המשיב על קטנוע, כשהוא חובש לראשו קסדה מלאה בכביש 65. באותה עת נסעו במקום קורל עמר וחברותיה ברכב מסוג הונדה. המשיב החל להטריד בנסיעתו את קורל וחברותיה באופן שנצמד לרכב בו נסעו עם הקטנוע, נכנס לנתיב נסיעתן, סימן להן תנועות מאיימות עם ידיו ובהגיען לצומת המרומזר בו ביקשו לפנות לכיוון כרכור, חסם את דרכן, ירד מהקטנוע וניסה לפתוח את דלתות הרכב בו נסעו. קורל וחברותיה נבהלו ונמלטו מהמקום תוך שהן עוברות באור אדום. תוך כדי נסיעתן הן דיווחו על האירוע, בין השאר, למשטרת ישראל ולאלמוג אוסיפוב (להלן: "אלמוג"), חבר של קורל עמר.

על רקע המתואר לעיל, קבעו אלמוג והמשיב להפגש באותו הלילה בגן הגיבורים בכרכור. בתאריך 23.11.11, בסמוך לשעה 01.05, הגיע המשיב לגן הגיבורים שבכרכור, כשהוא מצוייד בחפץ חד, ניגש אל אלמוג ודקר אותו פעמיים בבית החזה ובבטן העליונה, בכוונה לגרום לו לחבלה חמורה. אלמוג הובהל לבית החולים הלל יפה, שם אובחן כי נדקר בבית החזה קדמי מימין ובבטן ימנית עליונה עם קרעים בכבד ובסרעפת. לאחר התדרדרות במצבו הובהל לבית החולים שיבא, שם נותח וטופל ונכון ליום הגשת כתב האישום הוא עדיין מאושפז כשהוא מורדם ומונשם.

לטענת המבקשת יש ראיות טובות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, בין היתר, הודעות עדי ראיה לאירוע המקדים ולמפגש בגן הגיבורים; וידוי של המשיב בפני אביו; ראשית הודאה בפני החוקרים; פלטי תקשורת; תעודות רפואיות.

המבקשת טוענת כי נגד המשיב קיימת עילת מעצר סטטוטורית מכוח סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן: "חוק המעצרים"), אשר לפיו קמה כנגד המשיב חזקת מסוכנות. נטען כי קיים יסוד סביר לחשש כי המשיב יסכן את בטחון הציבור ובטחונם של אלמוג והמעורבים האחרים. כן נטען כי קיים יסוד סביר לחשש ששחרור המשיב יביא לשיבוש הליכי משפט. המבקשת טוענת כי המשיב סירב לשתף פעולה במשך כל החקירה וכך גם עדי ראייה נוספים. כל העדים הינם תושבי פרדס חנה, כרכור, זכרון יעקב והסביבה. נטען כי המשיב ניסה להעלים ראיות כאשר ביקש לכבס את בגדיו ונעליו המוכתמים בדם וכן הסתיר את הכלי החד עמו דקר את אלמוג.

לטענת המבקשת, המשיב גרם לחבלה קשה מאוד של אלמוג שעד היום עדיין מורדם ומונשם בבית החולים. נטען כי אין חלופה שתוכל לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב וכי המשיב לא שיתף פעולה בחקירתו, שמר בכל מהלך החקירה על זכות השתיקה וגם כאשר דיבר, המעיט לפרט לגבי האירוע ותירץ את שתיקתו בתירוצים שונים. נטען כי מדובר בעדים רבים שזהותם ידועה למשיב והוא יכול להשפיע עליהם במידה שישוחרר לחלופת מעצר.

ב"כ המשיב טוען כי לא קיימות בתיק ראיות לכאורה כלל. בעובדות כתב האישום כתוב כי המשיב לכאורה מצוייד בחפץ חד, אך איש לא ראה סכין, לא נמצאה סכין ולכן אין ראיות כי קיימת סכין. נטען כי הראיות בתיק יכולות להצביע על מפגש כלשהו בין המשיב לנפגע אך אינן יכולות להצביע על כך כי המשיב הוא זה שדקר וגרם לפציעתו של אלמוג. באשר לוידוי של המשיב בפני אביו נטען כי הוידוי הוא על כך שהיה מעורב בקטטה ועל אירוע שקדם לקטטה והתכנון להפגש בגן הגיבורים ואין המדובר על וידוי שמצביע על כך שהמשיב הוא הדוקר. באשר לראשית ההודיה הנטענת על ידי המבקשת טוען ב"כ המשיב כי לפי המזכר, המשיב שאל מה מצבו של הבחור אלמוג ואין הדבר מצביע על כך שהוא הדוקר. לכל היותר, הדבר יכול להצביע על כך שקיימת היכרות בין המשיב לאלמוג.

באשר לפלטי השיחות טוען ב"כ המשיב כי הם יכולים להצביע על נוכחות המשיב בגן הגיבורים ועל שיחות טלפון שנעשו בין המשיב לבין מי מהעדים או המעורבים הפוטנציאליים שנכחו במקום. באשר לתעודות הרפואיות נטען שהן יכולות לאשר, לכל היותר, שהמשיב היה מעורב בקטטה ואינן מצביעות על כך שהמשיב דקר. באשר לטענה כי המשיב ניסה להעלים ראיות נטען כי אמו של המשיב טוענת בהודעתה שהכניסה למכונה את מכנס הג'ינס של המשיב, מגבות לבנות שהיו על הרצפה עם כתמי דם, גרביים, תחתונים ונעלי הספורט שלו, שהיו מלאות בבוץ וגרגירי חול. טוענת שלא שמה לב אם היה דם אבל הכניסה אותם למכונה. נטען כי אין הדברים מתיישבים עם העלמת הראיות הנטענת. כן נטען כי אין אינדיקציה לכך שהמשיב הסתיר את הכלי החד מכיוון שלא ניתן לייחס למשיב את הדקירה ואת החזקת הסכין.

ב"כ המשיב טוען עוד כי אלמוג ציין בפני אמו וגם בפני הצוות הרפואי כי נפל על אבן ולא ציין כי נדקר או כי המשיב דקר אותו. כן נטען כי באנדרטה בגן הגיבורים היו מספר רב של אנשים, חלקם שיכורים והיו כאלה שהחזיקו בידיהם מוטות ברזל וחפצים כאלה ואחרים אך הם לא נעצרו בחשד לדקירה וייתכן שאחד מהם הוא הדוקר. נטען כי אמירתה של קורל שנאור אמר לה שאלמוג נדקר ושהמשיב דקר את אלמוג מהווה עדות מפי השמועה בלבד, מה גם שאלמוג אינו מאשר את דבריה וזאת לאחר שבהודעתה הקודמת אמרה שאינה רוצה לספר לחוקרים מי אמר לה, מה שמעלה תהיות לגבי אמינות דבריה.

לטענת ב"כ המשיב התשתית הראייתית עליה נשענת המבקש אינה בעלת עוצמה מספיקה לצורך המעצר ואינה מקימה ראיות לכאורה, כי אם תמיהות המעלות ספקות ביחס למעורבות המשיב בעבירות, שכבר עכשיו מצדיקות שחרורו ממעצר. כמו כן, נטען כי אין כל עדות ישירה הקושרת את המשיב למיוחס לו וקיימים סימני שאלה רבים, המחלישים את עוצמת הבקשה למעצר עד תום ההליכים ויש בהם כדי להביא לשחרורו של המשיב. נטען כי במסכת הראיות אין בדל ראיה המצביע על המשיב כדוקר או כאחד שהחזיק סכין ועולות תמיהות לגבי סיכויי הרשעת המשיב.

ראיות לכאורה ועילת מעצר:

לאחר עיון בחומר החקירה ובטענות הצדדים אני קובע כי קיימת תשתית ראייתית המבססת לכאורה סיכוי של ממש להוכחת עובדות כתב האישום, באופן שיקבע כי המשיב אכן ביצע את העבירות המיוחסות לו. העבירות המיוחסות למשיב הינן עבירות שימוש באלימות חמורה ונשק קר ולכן הן מקימות עילת מעצר בשל מסוכנותו של המשיב.

בתיק קיימות, בין היתר, הודעותיהן של קורל עמר וחברותיה, מהן ניתן ללמוד על האירוע המקדים שאירע על הכביש בעת שהמשיב שהיה רכוב על קטנוע. במהלך האירוע מור, חברתה של קורל, התקשרה למשטרה. בהמשך חברתה של קורל, דורין, התקשרה לאלמוג  כדי לספר על המקרה ואלמוג הגיע למקום עם חבר. לאחר מכן התברר כי מדובר במשיב, שהכיר את קורל וכתב לה בפייסבוק "גברת מי נתן לך רשיון" ובעקבות זה קורל התקשרה למשיב, שחברתה ספיר אמרה שהיא מכירה אותו ויש לה את הטלפון הנייד שלו. קורל מכירה את המשיב מכרכור. בזמן שקורל דיברה עם המשיב אלמוג לקח ממנה את הטלפון ודיבר עם המשיב. לטענתה אלמוג דיבר עם המשיב יפה ולא היה בכוונתו לריב איתו כי "הוא לא אחד כזה שבא לריב סתם". לאחר מכן קורל עזבה את המקום עם חברותיה ואלמוג נסע עם חבר שלו לכיוון פרדס חנה. מספרת כי מאוחר יותר שמעה ממישהו שאלמוג נדקר על ידי המשיב.

מור טויטו, חברתה של קורל, מספרת בהודעתה כי לאחר הארוע עם האופנוע נפגשו ב"שנציבורגר", שם קורל קיבלה את ההודעה לפייסבוק והם גילו שזה היה המשיב.  היא שמעה את השיחה בין אלמוג למשיב והבינה מהשיחה שהם הולכים להפגש בגן גיבורים. בהמשך, בעת שהייתה בבית של ידיד המשקיף על גן הגיבורים, שמעה מישהו צועק וסיפרה כי זה היה הקול של המשיב, שזיהתה גם את הרכב שלו, ראתה את אלמוג עומד ושי לידו בגן הגיבורים, המשיב בא לכיוון אלמוג, נצמד לאלמוג ואז ראתה ששי מפריד, שמעה את שי צועק "תבוא בדיבורים ולא בידיים", שי הזיז את המשיב ביד והמשיב אמר לו בצעקה "שי זוז, אני מכבד אותך!". חבריו של המשיב לא ניגשו איתו לאלמוג, אלא נשארו ליד הרכב. קיים בתיק מזכר לפיו ניתן לשמוע היטב ממקום המצאה של העדה וכן צילום תמונות לפיהן ניתן גם לראות את הזירה מאותו המקום.

בר צרור, חברה של קורל, שמעה על האירוע מקורל שהתקשרה לפלאפון של ספיר ובר ענתה לה. נפגשה עם קורל וחברותיה לאחר מכן. שמעה שקורל התקשרה לאלמוג ושמעה את ספיר מדברת עם המשיב ואומרת לו "דור אל תעשה את זה אל תלך. בשבילי אל תעשה את זה".

ספיר פרץ, חברה של קורל, שמעה על אירוע הקטנוע כאשר קורל התקשרה לטלפון שלה ודיברה עם בר. נפגשה עם קורל וחברותיה ושמעה את אלמוג אומר בטלפון למשיב "אני בא" והתקשרה למשיב ואמרה לו "דור בשבילי אל תיסע". פחדה שיקרה משהו. ידעה שהם הולכים להפגש בגן הגיבורים ושאלמוג בא עם הרבה חברים לשם.

דורין אדרי סיפרה שהייתה עם קורל ברכב כאשר אירע האירוע עם האופנוע. התקשרה לבקשת קורל מהטלפון הנייד של קורל לאלמוג וסיפרה לאלמוג מה קרה. הם קבעו להפגש ב"שניצבורגר". שם נפגשו עם אלמוג, ספיר ובר, שאליהם התקשרה כדי שיבואו. היא התקשרה גם לדור סוויסה חבר שלה, שהגיע לשם עם ליאור חבר שלו שהיה אצלו. אלמוג קיבלה התראה בפלאפון על התגובה של המשיב בפייסבוק. קורל התקשרה למשיב ושאלה אותו למה שלח לה את ההודעה הזאת ואמרה "מה זה אתה שהיית באלונית". אלמוג לקח את הפלאפון מהיד של קורל, הלך לצד ודיבר עם המשיב. שמעה את אלמוג אומר "למה עשית את זה?" ואלמוג התרחק עם הטלפון. אחר כך אלמוג לקח את האוטו והתחיל לנסוע לכיוון הבית שלו. לאחר מכן שמעה שאלמוג בדרכו לגן הגיבורים ואמר "דור שם אני הולך אליו אל תבואו איתי". לאחר מכן נסעו לכיוון גן הגיבורים. ראתה שקורל ואלמוג הלכו לצד. ראתה 4 בחורים שהיו עם מקלות בידיים ואז דור וליאור באו והבחורים האלה נתפלו לליאור ולדור סוויסה. אחד הבחורים נתן לליאור מכה באף וירד לו דם. לאחר מכן הלכה הביתה עם דור החבר שלה ושמעה צעקות מהגן, טריקות של דלתות של מכוניות. היא ידעה שהמשיב ואלמוג הולכים להפגש.

חבריו של אלמוג אינם משתפים פעולה וטוענים כי אלמוג אמר שהחליק על משהו ולקחו אותו לבית החולים. קיימת בתיק הודעת רופא מתמחה בכירורגיה כללית בבית החולים הלל יפה לפיה אלמוג אמר שנפל ונחבל על ידי ברזל או משהו דומה. מהודעות הרופאים עולה כי אלמוג נפצע, ככל הנראה, מחפץ חד. אותו רופא מתמחה טיפל גם בשי אברומוב שסבל משני חתכים בקרקפת הראש ובעורף ואמר לו שנפל ונחבל בזמן קטטה.

אביו של המשיב סיפר בהודעתו כי לאחר שאמו של המשיב ראתה בבוקר שיש כתמים של דם בכניסה לבית, האב הלך לבדוק וראה כתם של דם על הרצפה בכניסה ועל הידית של הדלת מבחוץ סימני דם. הורי המשיב עלו לחדרו והעירו אותו. שאלו אותה מה קורה והוא אמר שהכל בסדר. האב ביקש מהמשיב שיפתח את הדלת ואמר לו שראו כתמים של דם בבית. המשיב אמר "נכון הלכתי מכות אני מרגיש בסדר הייתי בבית חולים חבשו אותי והלכתי לישון לפני חצי שעה אני עייף מת בערב נדבר היה לי קשה". בערב ראה שהמשיב חבוש בראש עם תחבושת וגם היד חבושה והמשיב סיפר לו שאתמול הוא נסע עם האופנוע ועשה מעשה קונדס שהפחיד מישהי בשם קורל כשהיא נהגה ברכב ואח"כ בערב קורל התקשרה אליו ואמרה לו אם זה הוא שעשה את המעשה קונדס והוא אמר לה כן זה היה בצחוק. באותו רגע החברה שלה חטף ממנה את הפלאפון והתנהלה שיחה בינו לבין המשיב שהסוף שלה היה מפגש ביניהם ועוד כמה חבר'ה ובשלב הזה של השיחה נכנסו שוטרים הביתה וזה כל מה שאביו של המשיב הספיק לשמוע ממנו. האב סיפר כי היו כתמי דם על הרכב שלו, שהמשיב נוהג להשתמש בו והאב ניקה אותם עם מגבונים לפני שנסע בבוקר לעבודה. האב סיפר כי המשיב סיפר לעו"ד שהבחורה נבהלה מהמשיב והחבר שלה דיבר איתו וקבע איתו לדבר בגן הגיבורים. כשהמשיב ירד מהרכב תפסו אותו החבר'ה והרביצו לו עם ברזלים וקרשים ונוצרה סיטואציה שהחזיר להם. בהודעה נוספת סיפר האב שהמשיב סיפר לו שזו הייתה שיחת טלפון שהסתבכה בכך שמישהו לא דיבר איתו בטלפון יפה ואחר כך התפתחה תגרה.